פסק-דין בתיק ע"פ 1283/07

1.         בפנינו שני ערעורים שנדונו במאוחד, ועניינם הרשעתם של המערערים בת.פ. 3083/05 (בית משפט השלום בנצרת).

המערערים קובלים על כך שבית המשפט קמא (כב' הנשיא ת. כתילי) לא נעתר לבקשתם להמנע מהרשעה. המערער בע"פ 1283/07, מחמוד זועבי, עותר גם כנגד רכיב הפסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה בגזר הדין.

2.         המערערים הואשמו בבית משפט השלום, יחד עם אדם נוסף, בביצוע עבירות אלימות כלפי  3 מתלוננים.

למערער בע"פ 3/08, עמרו זועבי, (להלן: "עמרו"), יוחסה עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, ולמערער בע"פ 1283/07 (להלן: "מחמוד") יוחסו עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, ונהיגה בקלות ראש.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בו הודו המערערים, ביום 05/03/05, הם תקפו שלא כדין את המתלוננים, ע"י כך שמחמוד היכה בפניהם של שניים מהמתלוננים, לאחד מהם נגרמה חבלה של ממש עקב כך. בנוסף, עמרו אחז באחד המתלוננים מאחור בזמן שנאשם מס' 3 היכה אותו באגרוף בפניו.

לאחר ביצוע התקיפה, נהג מחמוד ברכב בקלות ראש ובלא זהירות, נסע לאחור במהירות ופגע ברכב השייך למשפחת המתלוננים.

3.         בטרם ניתנה הכרעת הדין, נשלחו המערערים לשרות המבחן, בכדי לקבל חוות דעתו, גם לעניין ההמנעות מן ההרשעה.

שרות המבחן פרט בתסקיריו בהרחבה את נסיבות חייהם של המערערים, התייחסותם לעבירה והלקחים שהפיקו מן ההליך הפלילי, ובסופו של דבר לא בא בהמלצה להמנע מהרשעתם, מאחר ולא התרשם מפגיעה תעסוקתית מיידית הצפויה להם, אם יורשעו.

בית המשפט קמא בחן את התסקירים, ושקל את טיעוני הצדדים והגיע לכלל מסקנה כי לא מתקיימות במקרה זה נסיבות חריגות ויוצאות דופן המצדיקות המנעות מהרשעה, שכן, אף לא אחד מן התנאים שנקבעו ב"הלכת כתב" (ע"פ 2083/96) מתקיים ביחס למערערים.

בעקבות הרשעתם נגזרו על כל אחד מן המערערים העונשים הבאים:

א.         קנס בסך 1,000 ש"ח או 10 ימי מאסר כנגדו.

ב.         המערערים חויבו לחתום על התחייבות להמנע מהרשעה.

ג.          מאסר על תנאי של 7 חודשים למשך שנתיים.

בנוסף גזר בית המשפט קמא על מחמוד פסילה בפועל מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך חודשיים.

4.         המערערים מיקדו טענותיהם כנגד הרשעתם בדין.

א.         המערער בע"פ 1283/07 (מחמוד), טען, כי בית המשפט קמא שגה כאשר התעלם מן הסכנה מפגיעה באפשרויות התעסוקה שלו, שכן, לא שם לנגד עיניו את העובדה כי בהרשעה יש כדי לפגוע בסיכויי שילובו בעבודה עתידית.

ב"כ המערער, מחמוד, הדגיש כי מדובר באדם ללא עבר פלילי, העבירה בה הורשע הינה עבירת עוון, בין הצדדים נערכה סולחה, והסבירות שהמערער יעבור עבירות נוספות, הינה קטנה, נוכח המפורט בתסקיר שרות המבחן.

עוד נטען כי ביצוע העבירות איננו משקף דפוס התנהגות של המערער, אלא מעידה חד פעמית; המערער נטל אחריות למעשיו והביע חרטה עליהם, וכן הביע נכונות להשתתף בהליך של "צדק מאחה", אשר לא יצא אל הפועל בשל סירובו של המתלונן לקחת בו חלק.

לטענת המערער, הרשעתו תפגע במקום עבודתו ותמנע המשך העסקתו וקידומו בתחומי העבודה, ותחומים נוספים בחיים, וסוג העבירה בה הורשע מאפשר המנעות מהרשעה במקרה זה, נוכח נסיבותיו.